“הטריגליצרידים שלי גבוהים, אבל אני לא מבינה (או מבין) מה זה אומר” – משפט שאני שומעת לעתים קרובות בקליניקה. מפתיע לגלות כמה אנשים מקבלים בדיקות דם עם ערכים גבוהים, אך לא באמת מבינים את המשמעות או יודעים מה לעשות עם המידע הזה. ואולי זה לא אמור להפתיע. טריגליצרידים זו מילה מפחידה וארוכה וגם- אין סוגריים. לכן, קל לפספס ערכים בעלייה והם מתגלים לראשונה כשרמתם גבוה ודורשת התייחסות.
לכן, בכתבה הזו אסביר הכל על טריגליצרידים, ואתן לכם את הכלים להבין ולהתמודד עם הנושא.
מה זה טריגליצרידים ?
בניגוד למה שרבים חושבים, טריגליצרידים הם לא עוד “סוג של כולסטרול“. אז, מה זה טריגליצרידים ? מדובר בסוג שונה לחלוטין של שומן בדם. בניגוד לכולסטרול שהוא חומצת שומן הקשורה לנשא חלבוני, טריגליצריד הוא מבנה של חומצת שומן הנישאת בדם על גבי שלד פחמימה. טריגליצרידים מתפקדים כמעין “סוללת גיבוי” אנרגטית של הגוף. טריגליצרידים נוצרים כשאנחנו אוכלים יותר קלוריות ממה שאנחנו צריכי (בפרט סוכרים פשוטים) והגוף מאחסן את העודף הזה כאנרגיה לשעת חירום.
זה תהליך חכם שפיתח הגוף שלנו במהלך האבולוציה, אבל בעידן המודרני, כשיש לנו גישה קבועה למזון, האחסון הזה יכול להפוך לבעייתי. בעיקר עבור בריאות הלב.
כיצד נוצרים טריגליצרידים בגוף:
טריגליצירידים מובן מהווים מרכיב חשוב בגופנו. כפי שציינתי קודם הם האופן בו הגוף יודע לשמור סוכר לשימוש עתידי (לכשנצטרף אנרגיה). בואו נבין כיצד הם מגיעים אל הגוף:
1. מהאוכל אותו אנו אוכלים-
מזונות עשירים בשומן נספגים במערכת העיכול ועוברים תהליך מורכב בו הם מפורקים ונבנים מחדש בתור טריגליצרידים. זה קורה במיוחד כשאנחנו אוכלים בעודף מאכלים כמו:
- מזונות מטוגנים בשמן עמוק
- מוצרי חלב שמנים
- בשרים שמנים
- מאפים עשירים בשומן טראנס
2. ייצור עצמי בכבד:
הכבד שלנו הוא “מפעל” מדהים שיודע לייצר טריגליצרידים מעודפי פחמימות וסוכרים.נכון יש מרכיב גנטי ללא ספק. אך הגנטיקה יכולה לבוא לידי ביטוי יותר או פחות כתלות בתזונה. אגב, תזונה לקויה מאוד יכולה ליצור בעיה גם בהעדר גנטיקה לא טובה. אז מה המאכלים שמעודדים ייצור של טריגליצרידים? בכן, זה קורה בעיקר כשאנחנו צורכים:
- משקאות ממותקים בסוכר
- מאכלים עשירים בסוכר לבן
- פחמימות מזוקקות בכמויות גדולות (גם טריאקי או אגבה למשל)
אשמח לשמוע עוד!
לתיאום פגישת ייעוץ עם קרן אן וצוות הדיאטניות השאירו פרטים
טריגליצרידים גבוהים – למה צריך להתייחס אליהם ברצינות?
כמו כל רכיב אחר, גם טריגליצרידים גבוהים לאורך זמן בגופנו יכולים להוביל לסיבוכים בריאותיים בטווח הקצר וגם הארוך.
1. סיבוכים קצרי טווח אפשריים-
טריגליצרידים גבוהים מעל 500 מ”ג/ד”ל יכולים לגרום ל:
- דלקת בלבלב חריפה – מצב מסוכן שדורש אשפוז
- כאבי בטן חזקים
- בחילות והקאות
2. סיבוכים ארוכי טווח אפשריים-
רמות גבוהות לאורך זמן מעלות את הסיכון ל:
- מחלות לב וכלי דם
- התקפי לב ושבץ מוחי
- נזק לכליות
- הצטברות שומן בכבד
גורמים נוספים המשפיעים על ייצור טריגליצרידים:
עיקר ההשפעה שיש לנו על נושא ייצור טריגליצרידים הוא דרך המזון אותו אנו צורכים. אך כמו תמיד, ישנם גורמים נוספים של אורח חיים המשפיעים גם הם.
1. צריכת אלכוהול
אלכוהול משפיע באופן ישיר ומשמעותי על ייצור טריגליצרידים בכבד. אפילו צריכה מתונה יכולה להעלות משמעותית את הרמות בדם. שתיית אלכוהול:
- מעלה את קצב ייצור הטריגליצרידים בכבד
- מעכבת את פירוק השומנים בגוף בניהם גם שומני הדם
- יכולה להכפיל את רמות הטריגליצרידים תוך שעות- בעיקר באנשים רגישים במיוחד או במקרים של צריכת אלכוהול מוגזמת באופן קבוע
2. חוסר שינה
מחקרים חדשים מראים שחוסר שינה משפיע על רמות הטריגליצרידים בדם. שינה של פחות מ-6 שעות בלילה:
- משבשת את המטבוליזם של השומנים
- מגבירה את התיאבון למתוקים
- מעלה את רמות הטריגליצרידים ב-15-20%
כדי לא להלחיץ מדובר על שינה מעטה באופן כרוני, או שילוב של שינה מעטהעם גורמי סיכון נוספים. לכן חשוב לקחת בחשבון את הנושא ולשאוף להגדיל את רצף השינה, להשלים על ידי שינת צהרים וכדומה.
3. תרופות מסוימות
חשוב לדעת שיש תרופות שיכולות להעלות טריגליצרידים, במידה וזה קרה לכם שווה לשקול חלופות עם הרופא המטפל:
- גלולות מסויימות למניעת הריון
- סטרואידים
- חוסמי בתא
- תרופות נוגדות דיכאון מסוימות
טריגליצרידים ערכים תקינים ולא תקינים
רמות הטריגליצרידים בדם מהוות סמן משמעותי לבריאותנו. על פי ארגון הבריאות העולמי והאיגוד הקרדיולוגי האמריקאי, ערכים תקינים נעים בטווח שמתחת ל-150 מ”ג/ד”ל. כאשר רמות הטריגליצרידים נעות בין 150 ל-199 מ”ג/ד”ל, מדובר בערכים גבוליים המצריכים תשומת לב והתייחסות. ערכים בין 200 ל-499 מ”ג/ד”ל מוגדרים כגבוהים ודורשים התערבות טיפולית, בעוד שערכים מעל 500 מ”ג/ד”ל מוגדרים כגבוהים מאוד ומהווים גורם סיכון משמעותי לבריאות. ישנם מצבים בו הרופא יחליט שיש להתחיל טיפול תרופתי מיידי על מנת לצאת מאזור של סכנת חיים. יש מקרים בהם יסכים לשתף פעולה עם כוונה לשינוי באורח חיים ללא התחלה של טיפול תרופתח- אלא רק מעקב.
במצב זה, הסיכון לדלקת בלבלב עולה משמעותית, ונדרשת התערבות רפואית מיידית. חשוב לציין שגם ערכים גבוליים מחייבים התייחסות ומעקב, שכן הם מהווים “נורת אזהרה” המאפשרת התערבות מוקדמת ומניעת סיבוכים עתידיים.
טריגליצרידים גבוהים תסמינים – יש דבר כזה?
זו שאלה נפוצה מאוד, בעיקר בקרב אלו שלא מקפידים לעשות בדיקות דם שגרתיות. ובכן, התשובה ממש לא פותרת אתכם מבדיקות דם- ההפך הוא הנכון!
טריגליצרידים גבוהים מכונים לעיתים “האויב השקט”, וזאת מכיוון שבמרבית המקרים אין תסמינים מוקדמים מובהקים. לרוב, רמות גבוהות של טריגליצרידים מתגלות רק בבדיקות דם שגרתיות. עם זאת, כאשר הרמות עולות משמעותית מעל 500 מ”ג/ד”ל, עשויים להופיע מספר סימני אזהרה.
הסימנים שעשויים להעיד על רמות טריגליצרידים גבוהות כוללים הופעת כתמים צהבהבים על העור או סביב העיניים (המכונים קסנתומות), תחושת כבדות ועייפות לא מוסברת, וכאבי בטן. במקרים מסוימים, נצפתה גם הגדלה של הכבד והטחול.
במצבים קיצוניים, כאשר רמות הטריגליצרידים חורגות מ-1,000 מ”ג/ד”ל, קיים סיכון מוגבר להתפתחות דלקת חריפה בלבלב. מצב זה מתבטא בכאבי בטן עזים, בחילות, הקאות ועלייה בחום הגוף. זהו מצב רפואי דחוף המחייב פנייה מיידית לקבלת טיפול רפואי.
חשוב להדגיש כי היעדר תסמינים אינו מעיד על היעדר בעיה. רמות גבוהות של טריגליצרידים עלולות לגרום נזק מצטבר למערכת הלב וכלי הדם, גם כשאין תסמינים נראים לעין. זו הסיבה שארגון הבריאות העולמי והאיגודים הקרדיולוגיים ממליצים על ביצוע בדיקות דם תקופתיות לניטור רמות השומנים בדם, במיוחד עבור אנשים עם גורמי סיכון כמו השמנה, סוכרת, או היסטוריה משפחתית של מחלות לב.
במקרה של הופעת תסמינים כלשהם, חשוב לפנות לרופא המטפל לבירור מקיף. הטיפול המוקדם והמניעה הם המפתח לשמירה על בריאות תקינה ולמניעת סיבוכים עתידיים.
איך מורידים טריגליצרידים? התוכנית המעשית:
בניגוד למה שחושבים, התשובה לשאלה איך מורידים טריגליצרידים היא לא רק עניין של “להוריד שומנים מהתפריט”. למעשה, הגישה צריכה להיות הרבה יותר מקיפה ומדויקת. ואם כבר נחפש דגש הוא יהיה דווקא על הסוכרים שבתפריט שלנו. הנה התשובה המלאה לשאלה איך מורידים טריגליצרידים:
1. שינויים בתפריט התזונה שלכם:
התזונה שלנו היא באמת המפתח, גם אם קיים רקע גנטי חזק. ההבדל בין אדם עם רקע גנטי שנוטה לטריגליצירידים לכזה שלא הוא מידת ההקפדה הנדרשת. לחילופין גם במידה ויש ליטול תרופות, הקפדה על תזונה מותאמת היא המפתח להשאר במינונים הנמוכים. אם כן, מעבר לדיאטה ים תיכונית היא על פי רוב התחלה טובה. דיאטה ים תיכונית נמצאה פעם אחר פעם כדיאטה התורמת רבות לבריאות שלנו באופן כללי, ובפרט בנושא שומני הדם. עוד אציין שדיאטה ים תיכונית היא הדיאטה הפופולרית במזרח התיכון- מה שנקרא הרווחנו! והנה העקרונות החשובים באופן ספציפי:
א. הפחתת צריכה של סוכרים מעובדים:
זה אולי מפתיע, אבל דווקא הסוכרים, ולא השומנים, הם האויב מספר אחת כשמדובר בנושא של טריגליצרידים. למה? כי הכבד הופך סוכרים עודפים לטריגליצרידים. אני לא מדברת על כל המאכלים המתפרקים לסוכרים (כמו קטניות או דגנים מלאים) אלא על הסוכרים המעובדים והמזונות (ומשקאות) המכילים אותם. לכן חשוב:
- להחליף משקאות ממותקים במים או תה ללא סוכר
- להעדיף פירות שלמים על פני מיצים
- לבחור דגנים מלאים במקום מעובדים
ב. שילוב שומנים נכונים בתפריט:
לא כל השומנים נולדו שווים. שומנים מהסוג הנכון יכולים דווקא לעזור בהורדת טריגליצרידים:
ג.שילוב סיבים תזונתיים מסיסים:
סיבים תזונתיים עוזרים בהורדת ספיגת השומנים והסוכרים. הנה כמה דוגמאות:
- פירות יער
- עדשים
- שיבולת שועל
2. תזמון ארוחות – הסוד שכולם שוכחים
במקרה של טיפול בטריגליצירידים גבוהים על ידי תזונה- חשוב לא רק מה שאוכלים, אלא גם מתי ואיך. הנה כמה עקרונות מפתח:
א. ארוחות מסודרות:
אכילה לא מסודרת גורמת לתנודות חדות ברמות הסוכר בדם, מה שמוביל לייצור מוגבר של טריגליצרידים. לכן חשוב להבין מה תסנית האכילה המתאימה לכם ולדבוק בה. הנה דוגמא:
- לאכול כל 3-4 שעות
- להימנע מדילוג על ארוחות
- לא לאכול ארוחות ענק
ב. חלון אכילה שתואם את אורח חייכם:
מחקרים חדשים מראים שצמצום שעות האכילה (Intermittent Fasting) יכול לעזור בפנים לא מעטים, וגם בנושא שומני הדם:
- להגביל את האכילה ל-8-10 שעות ביום
- לסיים לאכול לפחות 3 שעות לפני השינה
3. פעילות גופנית – מעבר להליכה
פעילות גופנית היא מפתח נוסף להורדת טריגליצרידים, אבל צריך לדעת איזו פעילות ומתי. לכל אחת ואחד מתאימה תוכנית אימון אחרת. אם נשען לרגע על ההמלצות לקהל הרחב נוכל להציג דוגמא אחת מיני רבות:
א. פעילות אירובית:
- 30-40 דקות של פעילות בדופק בינוני, 4-5 פעמים בשבוע
- שילוב של הליכה מהירה, שחייה, או רכיבה על אופניים
- חשוב במיוחד אחרי ארוחות גדולות
ב. אימוני כוח:
- 2-3 פעמים בשבוע
- עבודה על קבוצות שרירים גדולות
- מגביר את חילוף החומרים גם במנוחה
4. מעקב והתמדה
בדיקות דם תקופתיות: חשוב לעקוב אחר השינויים ברמת ה TG על ידי בדיקות דם תקופתיות. בגלל שהערכים אינם מקבלים סוגריים חשוב מאוד ללכת לפענוח. את הפענוח אפשר לעשות אצל רופא המשפחה שהפנה לבדיקה על מנת לא לפספס התחלה של עלייה בערכים.
- בדיקה כל 3-4 חודשים בהתחלה
- אחרי איזון, אפשר פעמיים בשנה
- לשמור על רצף בדיקות למעקב
- בהתאם להנחיות הרופא
אשמח לשמוע עוד!
לתיאום פגישת ייעוץ עם קרן אן וצוות הדיאטניות השאירו פרטים
כמה זמן לוקח להוריד טריגליצרידים ?
התושבה לשאלה כמה זמן לוקח להוריד טריגליצרידים ? למען האמת דיי ברורה. רמות של טריגליצרידים בדם מושפעות ממגוון גורמים, כאשר אורח החיים, הכולל תזונה ופעילות גופנית, הוא רק חלק מהם. המקצועיים ממליצים על תקופת מעקב של שלושה חודשים לפחות כדי להעריך את השפעת השינויים באורח החיים. במסגרת זו, הצוות הרפואי עשוי להמליץ על שינויי אורח חיים בלבד, או לשלב גם טיפול תרופתי במקביל.
במקרים בהם ההמלצה הראשונית היא להתמקד בשינויי אורח חיים ללא תרופות (אך ורק באאישור רופא), המפתח להצלחה טמון בהקפדה מלאה על התפריט המומלץ והפעילות הגופנית. גישה זו מאפשרת הערכה מדויקת של יעילות השינויים לאחר שלושה חודשים של התמדה. (נכון, בדומה להנחיות במקרים של כולסטרול גבוה או תחילתה של סוכרת). בתום שלושת החודשים נוכל להעריך את הכיון. לאו דווקא נצפה לקבל תוצאה תקינה, אלא ירידה. התוצאה שנקבל תלויה במצב ההתחלתי. לאחר שלושת החודשים בוודאות נוכל להעריך את מידת ההשפעה ולגזור את המשך הדרך.
התוצאות יכולות להיות מפתיעות – במקרים רבים, שיפור משמעותי בערכים מאפשר המשך אורח חיים בריא ללא תלות בתרופות. עם זאת, שיפור מתון יותר עשוי להצביע על השפעה גנטית חזקה. חשוב לציין שגם במקרים בהם הגנטיקה משחקת תפקיד משמעותי, הקפדה על תזונה נכונה ופעילות גופנית סדירה תסייע בצמצום המינון התרופתי הנדרש.
מסקנה ברורה עולה מכך: שינוי תזונתי הוא מרכיב מפתח בניהול רמות (טריגליצרידים ובשיפור הבריאות הכללית). וזו גם התשובה לשאלה כמה זמן לוקח להוריד טריגליצרידים ?
האם יש דבר כזה פחות מידי טריגליצרידים?
בעוד שרובנו מכירים את הסכנות של רמות טריגליצרידים גבוהות, מעטים מודעים לכך שגם רמות נמוכות מדי עלולות להצביע על בעיה. רמות טריגליצרידים מתחת ל-50 מ”ג/ד”ל נחשבות נמוכות באופן חריג, מצב המכונה היפוטריגליצרידמיה.
היפוטריגליצרידמיה היא מצב נדיר יחסית, המופיע בפחות מ-2% מהאוכלוסייה. הסיבות למצב זה מגוונות וכוללות גורמים גנטיים, תת-תזונה חמורה, או מחלות מטבוליות מסוימות. במקרים מסוימים, רמות נמוכות במיוחד של טריגליצרידים עלולות להצביע על בעיות בספיגת שומנים או על תפקוד לקוי של הכבד.
חשוב להבין שטריגליצרידים ממלאים תפקיד חיוני בגופנו. הם משמשים כמקור אנרגיה עיקרי, מסייעים בספיגת ויטמינים מסיסי שומן (A, D, E, K), ומהווים חלק חשוב בתהליכי גדילה והתפתחות תקינים. רמות נמוכות מדי עלולות להוביל לחסרים תזונתיים ולהשפיע על תפקודים חיוניים בגוף.
עם זאת, חשוב לציין שעבור רוב האוכלוסייה, הסיכון העיקרי נובע מרמות גבוהות ולא מרמות נמוכות של טריגליצרידים. במקרים של רמות נמוכות, הטיפול מתמקד בזיהוי וטיפול בגורם השורש, ולא בהעלאה מלאכותית של רמות הטריגליצרידים. במקרה של חשד לרמות נמוכות מדי, חשוב לפנות לרופא לבירור מעמיק ולהימנע מניסיונות עצמאיים להעלות את הרמות ללא פיקוח רפואי.
סיכום: צעדים לאיזון והצלחה לטווח ארוך
איזון רמות טריגליצרידים הוא מסע המצריך התייחסות כוללנית ושינויים במספר מישורים במקביל. מדובר בתהליך הדורש סבלנות והתמדה, כאשר המפתח להצלחה טמון בשינויים הדרגתיים ובהקפדה על הרגלים חדשים לאורך זמן. חשוב להבין שאין מדובר בדיאטה זמנית או בפתרון קסם, אלא במעבר מושכל לאורח חיים בריא ומאוזן יותר.
ההצלחה בהורדת רמות הטריגליצרידים תלויה במספר גורמים מרכזיים: תזונה מותאמת אישית, פעילות גופנית סדירה, שינה מספקת, וניהול מתחים (כמו למשל התמודדות עם חרדה בצורה מיטבית). כל אחד מהמרכיבים הללו משחק תפקיד חיוני בתהליך, והשילוב ביניהם מייצר את התוצאה המיטבית.
מומלץ להתייעץ עם דיאטנית קלינית לבניית תוכנית אישית המותאמת לצרכים הספציפיים, לאורח החיים, ולהעדפות האישיות שלכם. תוכנית כזו תתחשב בגורמים כמו שעות עבודה, הרגלי אכילה קיימים, העדפות תזונתיות ומגבלות שונות. המעקב המקצועי יסייע בהתמודדות עם אתגרים, יספק פתרונות מעשיים, ויתמוך בתהליך השינוי לטווח הארוך.
זכרו – ההשקעה באיזון רמות טריגליצרידים היא למעשה השקעה בבריאותכם הכללית, והתוצאות יבואו לידי ביטוי לא רק בערכי בדיקות הדם, אלא גם בתחושה הכללית, ברמות האנרגיה, ובאיכות החיים.
רוצים לדעת עוד על טריגליצרידים? אתם שואלים דיאטנית עונה
