בהחלט היינו מצפים להגדרה מילונית מסודרת למונח הכי פופולרי בעולם התזונה בזמן האחרון. לצערי (או לשמחתי) לא תמצאו אחד כזה. מזון על הוא מונח שיווקי בלבד. לכן, תאורטית כל מזון יכול להקרא כך ואין צורך ביותר מידי הסברים.
על פניו, עוד טכניקת מכירה “תמימה” אך למעשה מדובר בטכניקת שיווק בעיייתית במיוחד ולפי דעתי גם מסוכנת לבריאות הציבור.
הבעיה העיקרית היא ייחוס תכונות רפואיות למזון. שלא תבינו אותי לא נכון, יש קשר הדוק בין מה שאנחנו אוכלים לבין הבריאות שלנו. יכול להיות שמאכל יכיל כמות גדולה של ויטמין מסויים שחשוב לצורך הדיון למערכת הראייה. אכילה של המאכל הזה כחלק מתפריט מאוזן תעזור לנו להשיג כמות גדולה יותר מהויטמין וכך מערכת הראייה שלנו תקבל את מה שהיא צריכה. עם זאת, לא ניתן לומר שאכילת המאכל הזה תגרום לשיפור בראייה שלנו, למניעת עיוורון או כל טענה מסוג אחר. כך לגבי כל מאכל אותו אנחנו אוכלים. אוכל ספציפי אינו תרופה.
בעיה נוספת היא יצירת “מעמדות”, כזו הגורמת לצרכן לחשוב שמזונות אקזוטיים ויקרים אלה באמת עדיפים על פני מאכלים אחרים שזמינים לנו פה בישראל. כל זאת בלי בסיס מדעי או כל בסיס אחר. מלבד פגיעה בכיס, העדפת מזונות על עלולה לגרום לצרכן להתעלם ממזונות חשובים לבריאותו אשר אינם נמצאים בקטגוריה וזה פשוט חבל. יתרה מכך, הדגשת חשיבות מזונת העל עלולה לגרום לצריכת יתר ובמקרים כמו אגוזי ברזיל זה עלול להיות מאוד מסוכן.
2 תגובות
תודה קרן על הכתבה המעניינת! אני בטוח הולך לקרוא עוד הרבה כתבות שלך.
קראתי לאחרונה שאם כובשים כרוב לבן במיי מלח, זה ממש סופר פוד יותר טוב מכל ה”סופר פוד” היקרים שמוכרים לנו. קיוויתי למצוא לזה אישור בכתבה שלך, אבל מן הסתם את לא יכולה להכניס הכל בכתבה אחת… מה את אומרת על הכרוב?
שוב תודה!
הי עידן, תודה על המילים הטובות.
אני לא שמעתי על סופר פוד כזה (שמוכח מדעית) מה הטענה? למה זה טוב? אחקור את זה…