- התחילו כאן
ברוכים הבאים לאתר שליתפריט - שירותים נוספים
- מתכונים בריאיםארוחות צהרייםתפריטמתכונים טבעונייםתפריטמתכונים ללא גלוטןתפריטמתכונים לעוסקים ספורטתפריטמתכונים דיאטטייםתפריטמתכונים לחגיםתפריטהנצפים ביותר:
מקור: http://webspace.ship.edu/cgboer/genpsyneurotransmitters.html
מוליכים עצביים (נוירוטרנסמיטורים) הם כימיקלים המאפשרים מעבר של סיגנלים מנוירון אחד למשנהו דרך סינפסות. הם נמצאים גם בקצות האקסונים של נוירונים מוטוריים, הם נמצאים גם בקצות האקסונים של נוירונים מוטוריים, שם הם מגרים את סיבי השריר. הם וקרוביהם מיוצרים על ידי כמה בלוטות כגון בלוטת יותרת המוח ובלוטת יותרת הכליה. בפרק זה נסקור כמה מהמוליכים העצביים המשמעותיים ביותר.
אצטילכולין היה הנוירוטרנסמיטר הראשון שהתגלה. הוא בודד בשנת 1921 על ידי ביולוג גרמני בשם אוטו לואי, שלימים יזכה בפרס נובל על עבודתו. לאצטילכולין פונקציות רבות: הוא אחראי רבות על גירוי השרירים, כולל שרירי מערכת העיכול. הוא נמצא גם בנוירונים תחושתיים ובמערכת העצבים האוטונומית, ויש לו חלק בתזמון שינת חלום (REM).
רעלני הצמח קוראק והמלוק גורמים לשיתוק על ידי חסימת אתר הקולטן לאצטילכולין של תאי השריר. הרעלן הידוע בוטולין פועל על ידי מניעת השלפוחית המסתיימת באקסון משחרור אצטילכולין, דבר הגורם לשיתוק. הבוטוקס אשר הוא נגזרת של הבוטולין משמש רבים בכדי להעלים זמנית קמטי עור פרשנות עצובה לימינו, הייתי אומר. ובנימה רצינית יותר, קיים קשר בין אצטילכולין למחלת האלצהיימר: במוחם של אנשים הסובלים מאלצהיימר קיים איבוד בסדר גודל של 90% מאצטילכולין, וזהו גורם משמעותי לסניליות.
בשנת 1946, ביולוג שוודי בשם אולף פון אוילר גילה את הנוירואפינפרין (שנקרא בעבר נוראדרנלין). גם הוא זכה בפרס נובל. נוירואפינפרין נקשר מאוד בהבאת מערכת העצבים שלנו למצב של “כוננות גבוהה “. הוא נפוץ במערכת העצבים הסימפתטית, ומגביר את קצב הלב ואת לחץ הדם שלנו. בלוטות יותרת הכליה שלנו משחררות אותו אל זרם הדם, יחד עם קרוב משפחתו האפינפרין (הידוע כאדרנלין). זה חשוב גם להיווצרותם של זיכרונות.
מתח (סטרס) נוטה לרוקן את מאגר האדרנלין שלנו, בעוד שפעילות גופנית נוטה להגדיל אותו. אמפטמינים (“ספיד”) עובדים על ידיד כך שהם גורמים לשחרורו של נוירואפינפרין כמו גם מוליכים עצביים נוספים הקרויים דופמין וסרטונין.
קרוב משפחה נוסף של הנוירואפינפרין והאפינפרין הוא הדופמין, שהתגלה כמוליך עצבי בשנות ה – 50′ על ידי שוודי אחר, ארוויד קרלסון. זהו מוליך עצבי מעכב, כלומר כאשר הוא מוצא את דרכו אל אתרי הקולטן שלו, הוא חוסם את הנטייה של אותו נוירון לירות. דופמין קשור מאוד למנגנוני תגמול במוח. סמים כמו קוקאין, אופיום, הרואין ואלכוהול מעלים את רמות הדופמין, כמו גם הניקוטין. אם זה מרגיש טוב, נוירונים של דופמין כנראה מעורבים!
הוכח כי ההפרעה הנפשית הקשה סכיזופרניה כרוכה בכמויות מוגזמות של דופמין באונות הקדמיות, ותרופות חוסמות דופמין נמצאות בשימוש בכדי לסייע לסכיזופרנים. מצד שני, מעט מדי דופמין באזורים המוטוריים של המוח אחראי על מחלת פרקינסון, המערבת רעידות שרירים בלתי נשלטות. זה היה אותו ארוויד קרלסון שהוזכר לעיל שהבין כי הקודמן (פרקורסר) לדופמין (הנקרא L-dopa) יכול להעלות חלק מהתסמינים של מחלת הפרקינסון. הוענק לו פרס נובל בשנת 2000.
לאחרונה נמצא כי דופמין נמוך עשוי להיות קשור לא רק בחוסר חברותיות של סכיזופרנים, אלא גם בחרדה חברתית. מצד שני, נמצא כי לדופמין השפעה מועטה יחסית על הנאות האכילה. נראה כי זה מערב כימיקלים כגון אנדורפין (ראה להלן).
בשנת 1950, יוג’ין רוברטס וג’יי אוופארה גילו את ה- GABA (חומצה גמא אמינו-בוטירית), שהיא בדרך כלל גם מוליך עצבי מעכב. גאבא משמש כלם למוליכים עצביים מעוררים המובילים לחרדה. אנשים עם מעט מדי GABA נוטים לסבול מהפרעות חרדה, ותרופות כמו ווליום פועלות על ידי העצמת ההשפעות של GABA. הרבה תרופות אחרות גם משפיעות על קולטני GABA, כולל אלכוהול וברביטואטים. אם קיים מחסור ב – GABA בחלקים מסוימים של המוח, התוצאה היא אפילפסיה.
גלוטמט הוא קרוב משפחה של GABA. זהו המוליך העצבי הנפוץ ביותר במערכת העצבים המרכזית – כמחצית מכל הנוירונים במוח – והוא חשוב במיוחד בהקשר של זיכרון. באופן מסקרן, גלוטמט רעיל למעשה לנוירונים, ועודף יהרוג אותם. לפעמים פגיעה מוחית או שבץ מוחי יובילו לעודף גלוטמט כך שהאירוע יסתיים במוות של תאי מוח רבים יותר מאשר מפגיעה מהטראומה המקורית. ALS, הידועה יותר כמחלת לו גריג, נובע מייצור יתר של גלוטמט. רבים מאמינים כי הוא עשוי להיות אחראי גם למגוון רחב של מחלות של מערכת העצבים, ומחפשים דרכים למזער את השפעותיו.
גלוטמט התגלה על ידי קיקונה איקדה מאוניברסיטת אימפריאל שבטוקיו. בשנת 1907, בעודנו מחפשים את הטעם המשותף למאכלים כמו גבינה, בשר ופטריות. הוא הצליח להפיק חומצה מאצות ים – גלוטמט. הוא התקדם להמצאת התיבול הידוע MSG – מונוסודיום גלוטמט. לפיטר אושרווד נדרשו עשרות שנים בכדי לזהות את הגלוטמט כמוליך עצבי (בארבה) בשנת 1994.
סרוטונין הוא מוליך עצבי מעכב שנמצא מעורב מקרוב ברגש ובמצב רוח. נמצא כי רמה נמוכה מידי של סרוטונין מובילה לדיכאון, בעיות בשליטה על כעסים, ל – OCD והתאבדות. היא מובילה גם לתיאבון מוגבר לפחמימות (אוכל עמילני) ולבעיות שינה, הקשורות גם הן לדיכאון ולהפרעות רגשיות אחרות. בנוסף קשורה גם למיגרנות, תסמונת המעי הרגיז ולפיברומיאלגיה.
ויטוריו ארספאמר גילה לראשונה את מה שאנו מכנים כיום סרטיונין בשנות ה – 30′. הוא התגלה בסרום הדם בשנת 1948 על ידי אירווין פייג’, אשר כינה אותו סרוטונין (מ”טוניק – הסרום). חוקר נוסף במעבדתו של פייג ‘- מוריס רפפורט – הוכיח כי מדובר באמין (קבוצת כימיקלים הכוללת את המוליכים העצביים). ג’ון וולש גילה שהוא מוליך עצבי ברכיכות בשנת 1954, ובטי טווארוג (גם כן ממעבדה של פייג’) מצאה אותו בחולייתנים בשנת 1952. כל זה נותן לך תחושה של האופי השיתופי של רוב הגילוי המדעי!
פרוזאק ותרופות נוספות מעת האחרונה מסייעות לאנשים הסובלים מדיכאון על ידי מניעת הנוירונים מ”לשאוב” עודף סרוטונין, כך שנוצר עודף אשר צף בסינפסות. מעניין כי גם מעט חלב חם לפני השינה מעלה את רמות הסרטונין. כפי שאמא נהגה לומר לך, זה עוזר לך לישון. הסרוטונין נוצר מטריפטופן המצוי בחלב. החלק של ה”חם” סתם הומצא לשם הנוחות!
מנגד, לסרוטונין יש גם תפקיד בתפיסה. סמים מייצרי הזיות כמו LSD, מסקלין, פסילוציבין ואקסטזי פועלות על ידי קשירתם לאתרי קולטן הסרטונים ובכך חוסמות העברת סיגנלים במסלולים תפיסתיים.
בשנת 1973 גילו סולומון סניידר וקנדס פרט מג’ונס הופקינס את האנדורפין. אנדורפין הוא קיצור של “מורפיום אנדוגני”. הוא דומה מבחינה מבנית למשפחת האופיואידים (אופיום, מורפיום, הרואין וכו ‘) ויש לו פונקציות דומות: מעכב, הוא מעורב בהפחתת כאב ובהנאה והתרופות האופיואידיות פועלות על ידי היקשרות לאתרי הקולטן של האנדורפין. זהו גם המוליך העצבי המאפשר לדובים ולבעלי חיים אחרים לישון שינת חורף. חישבו: הרואין מאט את קצב הלב, את הנשימה ואת חילוף החומרים באופן כללי – בדיוק מה שצריך לשקוע בשינה. כמובן שלפעמים הרואין מאט את הכל לכדי כלום: תרדמת קבועה.
© כל הזכויות שמורות לד”ר ג. ג’ורג’ בוריי 2003, 2009.
טלפון – 054-7556657
[email protected]
קליניקה – דרויאנוב, 5 ת”א
כמה כיף שהחלטת ליצור קשר- קדימה הולכים על זה
אפשר למצוא אותנו :
בטלפון 0547556657
ובאימייל [email protected]
נשמח לחזור אלייך:
