- התחילו כאן
ברוכים הבאים לאתר שליתפריט - שירותים נוספים
- מתכונים בריאיםארוחות צהרייםתפריטמתכונים טבעונייםתפריטמתכונים ללא גלוטןתפריטמתכונים לעוסקים ספורטתפריטמתכונים דיאטטייםתפריטמתכונים לחגיםתפריטהנצפים ביותר:
[email protected]
August 13, 2009
העולם מכין את עצמו למתקפת החורף הבאה של שפעת החזירים. אלה שייכנעו, יגלו שההבדל בסימפטומים ובחומרה אינו משמעותי לעומת קרבות אחרים. בקרב בעלי מערכת חיסון חלשה, ייתכנו מקרים של סיבוכי שפעת, כמו דלקת ריאות, שעלולה להחריף לכדי שוק ספטי, כשל איברים ומוות.
בהשוואה לעונות שפעת קודמות, צפוי להיות ייצוג רב יותר לילדים בקרב הנפטרים משפעת החזירים, כיוון שלמרבית המבוגרים כבר יש נוגדנים, בשל חשיפה קודמת לווירוס H1N1 שהתפשט לפני 195
מבחינת המקרים המגיעים לחדר המיון עם שפעת חזירים, בולט כי השמנת יתר מהווה גורם סיכון משמעותי. ביפן רק %6.1 מהמבוגרים סובלים מהשמנת יתר. בהתאמה, בלמעלה מ-2000 מקרים מאומתים של שפעת חזירים, אף אחד מהנדבקים לא נפטר או אפילו חלה באופן רציני. במניטובה שבקנדה, %60 מהמטופלים שהגיעו ליחידות הטיפול הנמרץ סבלו מהשמנת יתר. תצפיות דומות של
קורלציה עם השמנה וסיבוכי שפעת דווחו במספר ערים ברחבי העולם, ובכללן גלסגאו, מלבורן, סנטיאגו וניו יורק.
כיוון שארה”ב ניצבת בעיצומה של מגפת השמנה בקרב ילדים, יש בכך בכדי לבסס את הטענה כי ביחס לארצות אחרות בעולם, ילדים בארה”ב יושפעו במידה הרבה ביותר ממגפת השפעת הצפויה. הסיבה המדויקת לכך שהשמנה מהווה גורם סיכון אינה ידועה. הוצע כי רקמות שומן עודפות
עלולות ליצור עומס על החזה ולהקשות על הנשימה, או לחלופין שהסובלים מהשמנת יתר לוקים בכושר הגופני, ועל כן תפקוד הריאות פחות יעיל, או שתנגודת האינסולין עלולה להגביר את סיכוייהם לשוק ספטי בשל סוכר עודף בדם.
ארה”ב מתמודדת גם עם מגפה של חסך בויטמין D בקרב ילדים. מאמר שפורסם לאחרונה בג’ורנל “Pediatrics “טוען כי שבעה מתוך כל עשרה ילדים בארה”ב הנם בעלי רמות נמוכות מדי של ויטמין D .חסך בויטמין D ,כלומר רמה נמוכה מהקצה התחתון של טווח הנורמה, נצפתה בקרב ילד אחד מתוך כל עשרה ילדים. זהו מצב רציני שעלול להוביל לבעיות בהתפתחות העצם, כמו גם להשלכות שליליות רבות אחרות, הקשורות הן למערכת החיסונית והן להתפתחות המוח.
הוכח כי ויטמין D מספק הגנה מפני שפעת. במחקר שכלל 000,19 אנשים, נחשף כי הסבירות לחלות בשפעת היתה גבוהה יותר ב-%36 בקרב אנשים עם חסך בויטמין D ,ובמקרה של אסטמה ברקע הסיכון גבר פי חמישה. חסך בויטמין D מהווה גורם סיכון ברור לספסיס, המוכר גם כהרעלת דם, שהוא לרוב המכה הסופית כשתהליך המחלה מתקדם משפעת לדלקת ריאות וממשיך לכשל איברים רב מערכתי.
אם כן אמריקה ניצבת במצב של סיכון כפול, כאשר מגפת ההשמנה ומגפת החסך בויטמין D מתחוללות במקביל. אם נוכל להבין את הסיבות שבבסיסן, נוכל להתחיל בהפיכת המגמה ולשפר באופן ניכר את פרוגנוזת הבריאות ארוכת הטווח של ילדי האומה. אני מאמינה כי את התשובות,
לפחות בחלקן, טמונות בחקר המטבוליזם של שומן והתפקידים הקריטיים שמשחקים ויטמין D וסידן.
לפני שתמשיכו בקריאה, אני מציעה שתעיינו במאמר הזה שהופיע בוושינגטון פוסט ב-2004 (Active Life of Fat Cells). אפתח בציטוט של המבוא שכתבו:
“במשך עשורים, מדענים חשבו שתאי שומן הם גושים פסיביים שלא עושים דבר מעבר לאחסון אנרגיה והתפחת ירכיים רפויות, ואולי אף התישו את הגוף מתוך כך שהכריחו אותו לשאת עליו המון שומן עודף. יחד עם זאת ככל שמשבר ההשמנה הלאומי הגביר את עניינם של מדענים בשומן,
חוקרים החליפו השקפה זו מקצה לקצה: תאי שומן, כך הם עכשיו מבינים, הנם דינמיים באופן יוצא דופן, ישויות מורכבות ובעלות השפעה התורמת למערך מופלא של תפקודים גופניים מכריעים”.
כעת השומן מכונה על ידי מדענים כ”איבר אנדוקריני” שלישי: השומן משחרר מערך מורכב של הורמונים וחלבונים, אשר יחד עם הורמונים המופרשים על ידי בלוטת התריס והאדרנל, מנצח על תפקודי גוף רבים. תאי השומן מפיצים אותות כימיים לאיברי גוף רבים, ובכלל זה המוח, הכבד, השרירים, אברי רבייה ומערכת החיסון.
בהמשך, אפתח טיעון לפיו השמנה היא במקרים רבים תוצאה שנובעת מצורך מוגבר של תאי השומן לאחסן יסודות תזונתיים חיוניים שאינם מסופקים די הצורך על ידי תזונה. תאי השומן בעצמם מעבירים אותות דרך הדם אל מרכז בקרת הרעב, על מנת לגרום להגברת האכילה אצל האדם. אחד מיסודות המזון החסרים הוא השומן עצמו, אך הגוף מסוגל לייצר שומן מסוכר, ולהמיר פחמימות עודפות לכדי שומנים ולאחסנם בגוף. תאי השומן יכולים לשחרר את מאגרי השומן שלהם בעת הצורך – למשל בלילה, כשהגוף עובר למצב מטבוליזם של שומן, ומשתמש בשומן ליצירת מסלולים נוירונאלים חדשים או לחיזוק מסלולים קיימים במוח. במצב של חסך בסידן וויטמין D ,יכולתם של תאי השומן לשחרר את מאגרי השומן נפגעת קשות. מאחר שבמצב זה, קצב ההעברה לכל תא שומן הוא נמוך יותר באופן משמעותי, מאשר במצב של רמות סידן וויטמין D מספקות, נדרשים תאי שומן רבים יותר על מנת להשיג את אותו קצב אספקה.
אם השערתי אכן נכונה, החדשות הטובות הן ששני שינויים פשוטים בסגנון החיים יכולים להוביל להפחתה משמעותית הן בהשמנה והן בחסך בויטמין D .השינוי הראשון יהיה לזרוק את כל המשקאות הקלים ולהחליף אותם בחלב מלא. השינוי השני הוא לבלות יותר זמן בחוץ, אך ללא
קרם הגנה.
משקאות קלים מובילים להשמנה משום שהם אינם מספקים יסודות מזון, למעט סוכר מפורק, אשר מעוכל במהירות רבה וגורם לקפיצה חדה ברמות האינסולין. אפילו משקאות קלים דיאטטיים אינם מהווים פתרון. באופן מפתיע, גם הם גורמים לעליה במשקל: ההשערה היא כי טעמם מתוק משטה בגוף בציפייה לסוכר, כך שאינסולין מופרש בכל מקרה, על אף שהמשקה אינו מכיל דבר לעיכול. עודף אינסולין מגביר תיאבון, וכתוצאה מכך הילד נוטה לאכילת יתר.
חלב מלא, מצד שני, מספק שלושה מרכיבים עיקריים, שלדעתי הם חיוניים במאבק נגד השמנה וחולי: סידן, ויטמין D ושומן. מפאת הדעה השלילית הרווחת כיום כלפי השומן, ייתכן שתופתעו מכך שאני ממליצה באופן ספציפי על חלב מלא לעומת, נניח, חלב נטול שומן. יחד עם זאת השומן שבחלב מלא הוא חשוב לפחות כמו ויטמין D וסידן, בתרומתו לירידה במשקל. הסיבה לכך היא שהשומן חיוני להגברת הספיגה, הן זו של ויטמין D והן זו של סידן. בהמשך אטען כי ייתכן שכמות בלתי מספקת של שומן בתזונה, מהווה אחד הגורמים המשמעותיים ביותר למגפת ההשמנה שקיימת היום. בשל רמות בלתי מספקות בתזונה היום-יומית, נוצר “סינדרום חסך שומן” המתבטא בתכנות הגוף לכדי המרת עמילנים לשומן ואחסונם במרכז הגוף, וזאת במטרה לספק מאגר חליפי יציב של יסודות מזון. השמנה מהווה גורם סיכון משמעותי בהרבה יותר למחלות לב מאשר אכילת שומן.
ויטמין D וסידן משלימים זה את זה בפעולתם, ועל כן הם אינם יעילים באותה מידה בהעדרו של אחד מהם. ישנם מחקרים קודמים וחדשים שעוסקים בקשר שבין סידן וויטמין D ,היניי (Heaney ) [13] הבחין כי רמת ויטמין D בדם ומידת יעילותה, הן בבריאות העצם והן בתחומים אחרים כמו הגנה מפני סרטן, תלויות באספקה מספקת של סידן בתזונה. יתרה מכך ספיגתם של שני יסודות המזון האלה, אינה טובה באותה מידה בהעדר שומן זמין במעי לקידום הספיגה. לפיכך שלושת יסודות המזון הללו תלויים האחד בשני לביצוע תפקידיהם הביולוגיים. חלב מלא (ובכלל, מוצרי חלב בעלי אחוזי שומן גבוהים) מספק את כל השלושה, ועל כן שתיית חלב מלא היא יעילה במיוחד כפתרון לבעיה של חסך בויטמין D וחסך בסידן.
הסיבה לצאת החוצה היא לצרוך ויטמין D ככל הניתן על ידי חשיפה לשמש. לא רק מפני שויטמין D משחק תפקיד חשוב בהתמודדות עם זיהומים, אלא גם מכיוון שוויטמין D נחוץ למטבוליזם יעיל של סידן, שבתורו מוביל להפחתת הצורך בתאי שומן. חשיפה לשמש היא ללא ספק הדרך הטובה
ביותר לצריכת ויטמין D – זוהי השיטה המועדפת מנקודת המבט הטבעית, והיא מבטיחה אספקה טובה של ויטמין D לעור למאבק בסרטן העור. רק עשרים דקות בשמש בכל יום הן יותר ממספיק חשיפה להפקת רמת ויטמין D שאנו זקוקים לה. באופן אירוני, השימוש הנרחב במסנן קרינה
במהלך שני העשורים האחרונים הוביל לעליה של כשלושה אחוזים בשנה במקרים של מלנומה [10,] מאז שהשימוש במסנן קרינה הפך פופולרי בשנות ה-1970 .לדעתי, דבר זה תרם ישירות לעובדה כי מסנן קרינה עם מקדם הגנה (SPF (8 ומעלה, חוסם לחלוטין את יכולת הגוף להפיק ויטמין D בעור, ועדיין אינו מגן מפני קרני השמש המסוכנות ביותר. ויטמין D הוא מסנן הקרינה של הטבע, ומגן מפני כל סוגי הסרטן, לא רק סרטן העור, וזאת בנוסף לתפקידיו הנוספים בשימור הבריאות.
תוצאתו של המסר המתמשך המועבר בידי הארגון הרפואי האמריקאי (AMA), לפיו אמריקאים צריכים להמעיט באכילת שומן ובחשיפה לשמש ככל הניתן, היא במגפה לאומית של חסך בשלושה אלמנטים חשובים: סידן, ויטמין D ושומן. שלושת יסודות המזון הללו עובדים יחד בתיאום, על
מנת לווסת באופן הדוק תהליכים ביולוגיים רבים, בהם לצורך הדיון – התפתחות המוח ומערכת החיסון. אחת ההשלכות הבולטות ביותר היא העלייה במקרים של הפרעות בתפקוד המוח כמו הפרעת קשב וריכוז (ADHD), סינדרום אספרגר ודיכאון, ובהתאמה גם עליה בהופעת מקרים של
כשל חיסוני כגון אלרגיות, אסטמה ולעיתים אף מחלת ליים.
ההשערה שאני מציעה היא שבניסיון לפצות על חסך בכל שלושת יסודות המזון החשובים הללו, התפתחו שתי אסטרטגיות התמודדות שונות לחלוטין בקרב ילדים אמריקאים. האחת שמנסה לאגור שומן בגוף, והשנייה שמנסה לשמר הידלדלות של השומן במהלך התפתחות המוח. שתי
האסטרטגיות מובילות לתוצאות שונות לחלוטין, אך נוראיות באותה המידה במונחים של בריאות. אסטרטגיית ה”סילו” היא לגדל תאי שומן רבים בגוף ולהשתמש בהם למצבורים של שומן, ויטמין D וסידן. אפשר שהשומן שנצבר בתאי השומן מופק על ידי הגוף ישירות מיסודות מזון אחרים. על ידי הגברת התיאבון, מנגנונים ביולוגיים מאותתים לילד לאכול כמות עודפת של פחמימות שזמינות לו. הפקת אינסולין נכנסת להילוך גבוה, והפחמימות מפורקות, הופכות לשומן בכבד, ולבסוף מאוחסנות בתאי שומן, אשר מפוזרים ברחבי הגוף ולעיתים מרוכזים באמצעו. בשלב זה הילד ניצב בפני התמודדות עם כל ההשלכות של הסינדרום המטבולי, כולל עליה בסיכון למחלת לב וסוכרת סוג 2 ,כמו גם מגוון של הפרעות הקשורות במערכת החיסון כמו אלרגיות ואסטמה. יחד עם זאת לפחות עכשיו ישנה אספקת שומן זמינה שתוכל לתמוך בהתפתחות המוח.
האלטרנטיבה היא להישאר רזים אך לשמר את צריכת השומן של הגוף, למשל על ידי הקרבת אספקטים מסוימים של התפתחות המוח, כמו המסלולים ארוכי הטווח, הנחוצים לעיבוד גירויים חיצוניים. הדבר מוביל למצבים כמו תסמונת אספרגר, כאשר היכולת לאינטראקציה חברתית הנה
לקויה מאוד, או להפרעת קשב וריכוז, כאשר תהליכים הקשורים בקשב אינם עובדים כהלכה. שכבת המיאלין המכסה את סיבי העצב, מחברת בין כל תאי העצב במוח, המכונים גם נוירונים, והנה חיונית לבידוד הסיבים שעשויים משומן בלבד.
בין הסידן, ויטמין D והשומן מתקיים משחק משותף מופלא, מבחינת הדרכים שבהן הם תומכים זה בזה. ויטמין D פועל כקטליזטור לתעבורת סידן ברחבי הממברנות. ללא כמות מספקת של ויטמין D ,ספיגת הסידן ממזונות אינה מתבצעת כראוי. כך שאדם הסובל מחסך בויטמין D ,יהיה
עליו לצרוך סידן בכמות גדולה יותר על מנת להשיג אפקט דומה לזה שאצל אדם בעל רמות ויטמין D מספקות. ספיגת ויטמין D אינה טובה דיה במתן פומי, אלא אם כן נלווה לו שומן. הטבע מעולם לא ציפה להתמודדות עם ויטמין D במצב של העדר שומן, כיוון שויטמין D מצוי רק במזונות
שומניים. השומנים אחראים לאגירת ויטמין D בגוף, ועל כן הם מהווים מקור חשוב שלו. למשל, שומן חזיר וחמאה הם שני מקורות מעולים. תזונה שאינה כוללת שומן מן החי היא בהכרח תזונה ללא ויטמין D.
די בטעות התגלה כי תחליפי סידן מתנהגים כמו כדור דיאטה לאנשים ולעכברים הסובלים מהשמנת יתר. במהלך ניסוי קליני שבחן האם סידן יסייע בהפחתת לחץ דם באפריקנים-אמריקנים הסובלים מהשמנת יתר, התגלה במקרה שהנבדקים חוו תופעת לוואי חיובית בלתי צפויה בדמות ירידה
במשקל. לאחר הגדלת צריכת הסידן היומית מ-400 מ”ג ל-1000 מ”ג ביום במהלך שנה, השומן בגוף הנבדקים ירד ב-9.4 בממוצע.
במחקר המשך על עכברי מעבדה עם ביטוי לגן אגוטי, הידוע כבעל קורלציה עם נטייה להשמנת יתר, העכברים שניתנה להם תזונה עם סידן גבוה נמצאו עם עליה במשקל נמוכה משמעותית מאשר העכברים בקבוצת הבקרה, שלהם ניתנה תזונה גבוהה בסוכר וגבוהה בשומן. כמות השומן שהעלו העכברים בקבוצת הבקרה היתה גבוה יותר ב- 39% מאשר הכמות שהועלתה על ידי העכברים שלהם ניתנה תזונה עשירה במוצרי חלב. עכברים שניתנה להם תזונה עם סידן גבוה אך ללא מוצרי החלב, היו גם הם במצב טוב יותר מזה של קבוצת הבקרה, אך השיפור שלהם באחוזים היה רק 24%.
שינויים אלה היו עקביים עם מדידת אנזים השולט בהפקת שומן ופירוקו. לעכברים שקיבלו סידן היה עיכוב של 51% בביטוי הקטליזטור לסינתזה של שומן, ועליה של פי 4.3 עד 2.5 בביטוי האנזים לפירוק שומן בהשוואה לקבוצת הבקרה. כמו כן נצפה גם אפופטוזיס (מוות מבוקר של תאים) של תאי שומן; כלומר מספר תאי השומן ירד. כל התוצאות האמורות נמצאו במובהקות סטטיסטית גבוהה.
ב [17], הכותבים טוענים כי “סידן שמקורו במוצרי חלב, מעורר אפקטים גדולים יותר משמעותית, שלרוב ניתן ליחסם למרכיבים ביו-אקטיביים נוספים במוצרי חלב אשר פועלים בסינרגיה עם סידן להפחתת השמנה”. כלומר “הפחתת שומן גוף”. מה יכולים להיות המרכיבים הנוספים הללו? אני טוענת כי אלה שומנים! למעשה, מחקר על נשים לפני גיל המעבר ובמהלכו [15 ], שבחן את הקשר שבין יכולתן לספוג סידן בתזונה ואת הרגלי התזונה שלהן, מצא כי הגורם המשמעותי ביותר שהוביל לספיגה טובה של יותר של סידן היה שומן הכלול בתזונה, ברמת מובהקות גבוהה מאוד. גורם שהשפיע באופן שלילי על ספיגת סידן היה סיבים תזונתיים. אם כן, תזונה עשירה בסיבים ודלה בשומן, שככל הנראה נחשבה לבריאה על ידי אנשים רבים, היא רעה במיוחד לספיגת הסידן. אנשים שהיו במשקל עודף היו גם פחות יעילים בספיגת סידן, מאשר אנשים עם מסת גוף נמוכה יותר. ככל הנראה הדבר קשור ברמת ויטמין D נמוכה, משום שויטמין D משחק תפקיד מכריע בקידום תעבורת הסידן.
מדוע חסך בסידן מוביל לעליה במשקל? התשובה, לפי זמל, החוקר הראשי במחקרים שלעיל, היא משהו שבמחשבה ראשונה מנוגד לאינטואיציה. במצב של חסך בסידן, עליה בהורמון בלוטת התריס המווסת, מעוררת את הגוף לאגור גם ויטמין D וגם סידן בתאי השומן. כמויות עודפות של
התחליפים הללו בתאי השומן גורמת להם להתרבות, כמו גם לאחסן שומן נוסף. הדבר מגביר את התיאבון, על מנת לאפשר הפקת שומן נוסף, מה שמוביל לצריכת מזון עודפת ועליה במשקל בצורת שומן עודף. השומן העודף מתרכז יותר באמצע הגוף מאשר מתפזר לאורכו. אפקט זה עשוי להוות הסבר חלקי מדוע אצל אנשים רבים הסובלים מהשמנת יתר יש גם חסך בויטמין D :גופם מייצר ויטמין D אך משליך את כולו אל צבר תאי השומן מיד עם הפקתו, כך שהוא אינו נשאר בזרם הדם. כאשר החסך בסידן מתוקן על ידי העשרת התזונה במזונות עשירים בסידן, תהליך האגירה מופחת, ומספר תאי השומן עובר תהליך של גיזום.
הפרשנות בעיניי די פשוטה ולפיה היכן שיש חסך בסידן, הגוף “מחליט” לאגור אותו על מנת שיהיה זמין לעתות משבר. הדרך היחידה שבה הגוף יודע לאחסן סידן ביעילות היא בתאי השומן, כך שהוא זקוק ליותר מהם. אני סבורה כי אותו הדבר חל גם על ויטמין D ושומנים. אם כן כאשר אדם נמצא בחסך של כל השלושה, הוא זקוק לכמות גדולה מכולם מאוחסנת ב”סילו” סביב מרכז הגוף. במצב של חסך בויטמין D ,היעילות במטבוליזם של סידן מופחתת משמעותית, כך שאף יותר סידן נדרש, למשל בצמיחת עצם או בהתמודדות עם זיהום, מאשר במקרה של חסך בויטמין D.
בעוד שויטמין D ידוע בעיקר ביכולתו לחילוף חומרים עם סידן לבניית עצמות ושיניים חזקות, הוא משחק תפקיד מכריע באספקטים רבים אחרים של ביולוגיה. אחד מהם קשור בוויסות כמות השומן המאוחסנת בגוף. במחקר מערך DNA שבחן אילו גנים מעוררים בתאי השומן בנוכחות ויטמין D , זוהו בתגובה 93 גנים שרבים מהם משויכים עם יצירת תאי שומן ועם הרס שלהם.
ויטמין D בתאי שומן משפיע על יעילות היכולת של תאי השומן לאגור ולשחרר סידן. הסידן משחק תפקיד מכריע באגירת ושחרור שומנים. על כן אדם עם חסך בויטמין D זקוק ליותר סידן, על מנת להגיע לאותה רמת יעילות מתאי השומן, בדומה לזו שאצל אדם בעל רמה מספקת של ויטמין D.
אם כן, יש בכך בכדי לטעון כי הגברת ויטמין D אשר זמין לתא השומן, היא במידה מסוימת בעלת ערך שווה להגברת כמות הסידן. זאת משום שויטמין D משפר את יכולת תא השומן להשתמש בסידן הזמין לו.
ישנן ראיות רבות לפיהן חסך בויטמין D קשור בהשמנת יתר, אך אין בכך בכדי לקבוע שהוא הגורם לה. יחד עם זאת, מחקר עדכני שמעריך את הקשר הישיר שבין רמות ויטמין D בדם לבין ירידה במשקל בזמן דיאטה, מצא קשר לינארי מתמשך בין רמת ויטמין D בדם ומידת הירידה במשקל – נבדקים בעלי רמות גבוהות יותר של ויטמין D בתחילת המחקר, ירדו יותר במשקל. כל עליה של 1 מ”ג בויטמין D נמצאה כקשורה עם כ-25.0 ק”ג של ירידה במשקל במהלך הדיאטה.
אחד הטיעונים החדשים הנוגע לכך שחשיפה לשמש עשויה לקדם ירידה במשקל, הוצע על ידי פוס [3 ]במרץ האחרון. נהוג לחשוב שקיימים מנגנוני בקרה המשמרים את משקל הגוף בנקודה קבועה, באמצעות מסלולים הומאוסטטיים. הכותבים טוענים “השמנה נפוצה והסינדרום המטבולי… ייתכן שנובעים מחריגה אדפטיבית בתגובת החורף. הגירוי לתגובת החורף הוא ככל הנראה נפילה ברמת ויטמין D .”נקבע כי ויטמין D התפתח באורגניזמים פרימיטיביים, כפוטורצפטור הרגיש לקרני UV-B, שיכול לאותת על שינויים בעוצמת אור השמש. כשאדם משתמש במסנני קרינה כל הזמן, הגוף טועה לחשוב שהוא חי באקלים עם שמש חלשה באופן חריג. המשמעות היא שיש צורך בפיתוח שכבת שומן שתספק בידוד ממה שבוודאי אמור להיות גם אקלים קר מאוד, מכיוון שבעבר שמש חלשה תמיד שויכה עם מזג אויר קר.
מחקר שנערך בצפון נורבגיה [8 ], שם השמש חלשה מאוד ולכן מהווה מקור דל לויטמין D ,בחן את הקשר שבין צריכת ויטמין D ממקורות מזון ומסת גוף. הם מצאו קשר שלילי בין מסת גוף וויטמין D ,הן עבור גברים והן עבור נשים, בערך p מובהק מאוד. המשמעות היא שאנשים שהיו במשקל עודף, צרכו פחות ויטמין D בתזונה שלהם.
מכיוון שהעיקרון לפיו אכילת שומן עושה אותך שמן הפך לנפוץ, אני מניחה שרוב האנשים שסובלים מהשמנת יתר באמריקה מקפידים להימנע משומן בתזונה שלהם, שזה מה שאני מאמינה שהוא ההפך המושלם ממה שהם אמורים לעשות. ילדים בפרט זקוקים לשומן, כיוון שהוא יסוד מזון חיוני למוח, ואצל ילדים התפתחות המוח מהירה, ישנה צמיחה של נוירונים כמו גם אקסונים ודנדריטים
שמיועדים להתחבר לנוירונים הקיימים. לדעתי, אחת האפשרויות עבור ילדים שאינם צורכים מספיק שומן בתזונה, היא לצבור אספקת שומן בגוף שלהם. כך שומן יהיה זמין עבורם בכל זמן שהגוף זקוק לו לתפקודים ביולוגיים, כאשר הבולט שבהם הוא התפתחות המוח.
אני ממליצה במיוחד על שלושה ספרים מעולים שמספרים סיפור עקבי ומשכנע על בריאות: שומנים טובים לכם; אלה הפחמימות הריקות שלא טובות. הספר, “קלוריות טובות, קלוריות רעות”, לפי כתב הניו יורק טיימס, גארי טאובס [14 ], מציג פרוסת לחם וחמאה בכריכה הקדמית; המסר הוא שלחם הוא רע וחמאה טובה. הספר השני, “שומן וכולסטרול טובים בשבילכם” נכתב על ידי אופה רבנסקוב [11], רופא שוודי בעל PhD שמזה זמן רב רצה להוציא אל העולם את המסר שבכותרת הספר שלו. הספר השלישי הוא “ממתק ותעלול”, מאת בארי גרובס [5 ], ספר זה תומך אף הוא בתזונה דלת פחמימות לעומת תזונה דלת שומן. יחד עם זאת הוא גם מקדיש פרק שלם לנושא של ויטמין D שקשור באופן כה אינטימי לשומן מן החי, עד כי אינו זמין כלל בתזונה נטולת שומן.
בשילוב יחד עם הימנעות אובססיבית מהשמש, אין פלא שאמריקאים מתמודדים עם חבלי הלידה של מגפת החסך בויטמין D.
כל הספרים הללו מאזכרים מספר מאמרים שבהם קבוצות שונות של אנשים שנבחנו בסוגי תזונה שונים: תזונה עשירה בפחמימות, תזונה עשירה בשומן ותזונה עשירה בחלבון. באופן עקבי לאלה שבתזונה העשירה בפחמימות היו התוצאות הגרועות ביותר, במובן של ירידה מעטה מאוד במשקל עד לא בכלל, ותחושת רעב מתמשכת. אלה בתזונה העשירה בשומן השיגו את התוצאות הטובות ביותר: ירדו הכי הרבה במשקל מבלי שסבלו מכך כמעט.
אני מאמינה מאוד בכך שההתעסקות האובססיבית שמאפיינת את האומה שלנו, עם תזונה דלת שומן והגנה עודפת מפני השמש, משפיעה באופן שלילי על בריאות ילדינו בדרכים חמורות. גופיהם של ילדינו, בניסיון להתמודד עם החסכים בויטמין D וסידן, נאלצים להתמודד עם החלטות קשות
בין תוצאות אלטרנטיביות שתוצאתן שלילית ממילא, אלא בדרכים אחרות. הם עלולים לסבול מהשמנת יתר, ובמקרה זה יהיה למוח שלהם די שומן כדי להתפתח כשורה, אלא שאז הם יאלצו לשאת בתוצאות של סינדרום מטבולי: רגישות מוגברת לזיהומים, נטייה מוגברת לאסטמה
ואלרגיות, סיכון מוגבר למחלות לב, סוכרת מסוג 2 וכיוצא באלה. האלטרנטיבה היא להישאר רזים. במקרה זה אספקת השומן למוח לא תהיה מספקת, וההתמודדות תהיה עם תסמונות כמו הפרעת קשב וריכוז, אספרגר ודיכאון. זאת מכיוון שמוחותיהם גוועים לשומן ולא יכולים להתפתח כראוי בהעדרו.
אלה שבחרו בטקטיקת ההשמנה נותרו פגיעים עד מאוד למגפת שפעת החזירים. אני צופה כי אמריקה תחווה עליה משמעותית במקרי המוות בקרב ילדים עקב שפעת החזירים, לעומת מרבית מדינות העולם האחרות אם לא כולן, וזאת, לדעתי, בשל האובססיה שלנו לתזונה דלת שומן והגנתיתר מפני השמש.
אם ננטוש את שתי הגישות הנפוצות הללו, ילדינו יהפכו לבריאים הרבה יותר. עם רמות מספקות של ויטמין D ,סידן ושומן, התפתחותם המוחית תהיה מיטבית, וגופם יוכל להישאר רזה. פרוגנוזת הבריאות המשופרת תאפשר לילדנו לנהל חיים פרודוקטיביים יותר, ותסייע בהקלת המשבר הנוכחי במימון שירותי הבריאות.
References
[1] Arunabh S, Pollack S, Yeh J, Aloia JF., “Body fat content and 25-hydroxyvitamin D levels in healthy women.” J Clin Endocrinol Metab. 2003 Jan;88(1):157-61.
[2] Blum, M., Dawson-Hughes, B., Dolnikowski, G., Seyoum, E., Harris, S.S. “Vitamin D3 in Fat Tissue.” Endocrine Journal. 33(1):90-94, 2008.
[3] Foss Y.J.,”Vitamin D deficiency is the cause of common obesity,” Med Hypotheses, Mar;72(3):314-21, 2009.
[4] A.A. Ginde, J.M. Mansbach and C. A. Camargok, “Association Between Serum 25-Hydroxyvitamin D Level and Upper Respiratory Tract Infection in the Third National Health and Nutrition Examination Survey,” Arch Intern Med. 169: 384-390, 2009.
[5] Barry Groves, Trick and Treat: How ‘Healthy Eating’ is Making us Ill, Hammersmith Press, 2008.
[6] R.P. Heaney, “Vitamin D and Calcium Interactions: Functional Outcomes,” American Journal of Clinical Nutrition, Vol. 88, No. 2, 541S-544S, August 2008.
[7] L. Jeng, A. V Yamshchikov, S.E. Judd. H.M. Blumberg, G.S. Martin, T.R. Ziegler and V.Tangpricha, “Alterations in vitamin D status and anti-microbial peptide levels in patients in the intensive care unit with sepsis,” Journal of Translational Medicine, 7:28, April, 2009.
[8] E. Kamycheva, R.M. Joakimsen, and R.Jorde, “Intakes of calcium and vitamin d predict body mass index in the population of Northern Norway,” J Nutr. 2003 Jan;133(1):102-6. [9] Kumar, J. Pediatrics, Vol 124, September 2009.
[10] Lange, J.R. et al., “Melanoma in children and teenagers: An analysis of patients from the National Cancer Data Base.” J. Clinical Oncology, 2007 Apr 10; 25:1363-8.
[11] U. Ravnskov, M.D., PhD, Fat and Cholesterol are Good For You,, G. B. Publishing, Sweden, 2009.
[12] Sun, X., Zeme, M.B., “Dietary Calcium regulates Ros prudiction in aP2-agouti transgenic mice on high-fat/high-sucrose diets,” Int J. Obes (Lond) 30:1341-1346, 2006.
[13] X. Sun, K. L. Morris and M. B. Zemel. “Role of Calcitriol and Cortisol on Human Adipocyte Proliferation and Oxidative and Inflammatory Stress: A Microarray Study,” Nutrigenet Nutrigenomics;1:30-48, 2008
[14] Gary Taubes, Good Calories Bad Calories:Challenging the Conventional Wisdom on Diet, Weight Control, and Disease., Alfred A. Knopf., 2007.
[15] R.L Wolf, J.A Cauley, C.E Baker, R.E. Ferrell, M. Charron, A.W. Caggiula, L.M. Salamone, R.P. Heaney and L.H. Kuller, “Factors associated with calcium absorption efficiency in pre- and perimenopausal women,” American Journal of Clinical Nutrition, Vol. 72, No. 2, 466-471, August 2000.
[16] Zemel, M.B., “Calcium and Dairy Modulation of Obesity Risk,” Obes. Res. 13:192-193, 2005.
[17] Zemel MB, Miller SL., “Dietary calcium and dairy modulation of adiposity and obesity risk,” Nutr Rev. Apr;62(4):125-31, 2004.
[18] Zemel, MB, Richards, J., Milstead, A., Campbell, P, “Effects of Calcium and Dairy on Body Composition and Weight Loss in African-American Adults,” Obesity Research 13:1218-1225, 2005.
[19] M.B. Zemel, H. Shi, B. Greer, D. Dirienzo and P. C. Zemel, “Regulation of adiposity by dietary calcium” The FASEB Journal 14:1132-1138, 2000.
טלפון – 054-7556657
[email protected]
קליניקה – דרויאנוב, 5 ת”א
כמה כיף שהחלטת ליצור קשר- קדימה הולכים על זה
אפשר למצוא אותנו :
בטלפון 0547556657
ובאימייל [email protected]
נשמח לחזור אלייך:
